מִנְּקֻדַּת הָאֶמְצַע
שֶׁל הֶחָזֶה
יָצָא לוֹ לִבִּי
אֶל הַזּוּלָת.

לֹא לְבַדּוֹ יְלַבְלֵב הָאָדָם,
אָמַר בְּלִבּוֹ, וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ
יָצָא
לַמִּדְבָּר.

וְאֵין צֵל,
צִלּוֹ שֶׁל אָדָם בַּר לֵבָב.

מָה, הֵיכָן הֵם?
תָּהָה לוֹ לִבִּי בְּלִבּוֹ,
נָטוּשׁ וְחָשׂוּף בִּבְדִידוּת הַמִּדְבָּר הַקּוֹפֵחַ,
וּכְוִיָּה נִצְרְבָה בִּבְשָׂרוֹ.

לִבִּי לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ,
שׁוֹתֵת הוּא הִדֵּק אֶת חֲדָרָיו,
וּמְדַדֶּה
הוּא שָׁב,
אָסַף פְּעִימוֹתָיו
אֶל הֶחָזֶה שֶׁלִּי פְּנִימָה.

רַק
שֶׁלֹּא מָצָא,
כִּי מְבֻלְבָּל הָיָה,
אֶת הָאֶמְצַע.

וְכָךְ קָרָה
שֶׁבְּלֵית בְּרֵרָה
הִתְיַשֵּׁב לוֹ לִבִּי
קְצָת בַּצַּד.

וְהוּא פּוֹעֵם בְּתִקְוָה
בְּמִשְׁקַל זִכְרוֹנוֹ,
וּבְחֹסֶר וַדָּאוּת.

מִנְּקֻדַּת הָאֶמְצַע
שֶׁל הֶחָזֶה
יָצָא לוֹ לִבִּי
אֶל הַזּוּלָת.

לֹא לְבַדּוֹ יְלַבְלֵב הָאָדָם,
אָמַר בְּלִבּוֹ, וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ
יָצָא
לַמִּדְבָּר.

וְאֵין צֵל,
צִלּוֹ שֶׁל אָדָם בַּר לֵבָב.

מָה, הֵיכָן הֵם?
תָּהָה לוֹ לִבִּי בְּלִבּוֹ,
נָטוּשׁ וְחָשׂוּף בִּבְדִידוּת הַמִּדְבָּר הַקּוֹפֵחַ,
וּכְוִיָּה נִצְרְבָה בִּבְשָׂרוֹ.

לִבִּי לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ,
שׁוֹתֵת הוּא הִדֵּק אֶת חֲדָרָיו,
וּמְדַדֶּה
הוּא שָׁב,
אָסַף פְּעִימוֹתָיו
אֶל הֶחָזֶה שֶׁלִּי פְּנִימָה.

רַק
שֶׁלֹּא מָצָא,
כִּי מְבֻלְבָּל הָיָה,
אֶת הָאֶמְצַע.

וְכָךְ קָרָה
שֶׁבְּלֵית בְּרֵרָה
הִתְיַשֵּׁב לוֹ לִבִּי
קְצָת בַּצַּד.

וְהוּא פּוֹעֵם בְּתִקְוָה
בְּמִשְׁקַל זִכְרוֹנוֹ,
וּבְחֹסֶר וַדָּאוּת.